רווחה נפשית כמיומנות: ארבעה ממדים שאפשר לאמן
מאמר ב-PNAS מקבוצתו של ריצ'רד דייווידסון מציע מסגרת שמחלקת את הרווחה הנפשית לארבעה ממדים: מודעות, חיבור, תובנה ותכלית. לטענת הכותבים, את כולם אפשר לאמן.
הרבה שנים התייחסו לאושר ולרווחה נפשית כמשהו שנולדים איתו, או שתלוי בנסיבות. בסוף 2020 פרסמו קורטלנד דאל, כריסטין וילסון-מנדנהול וריצ'רד דייווידסון ב-PNAS מאמר שמציע דרך אחרת להסתכל על זה. זה לא ניסוי חדש. זו סקירה שמחברת בין מחקר על רווחה נפשית, מדעי המוח ופסיכולוגיה קלינית.
הטענה המרכזית שלהם היא שרווחה נפשית דומה למיומנות. כמו שלומדים לנגן, אפשר לתרגל ולחזק את הרכיבים שלה. הם מציעים ארבעה ממדים כאלה.
מודעות היא היכולת לשים לב למה שקורה סביבנו ובתוכנו, למחשבות, לרגשות ולתחושות הגוף, ולזהות מתי הקשב נודד. חיבור הוא תחושה של אכפתיות וקרבה לאנשים אחרים, כולל מי ששונים מאיתנו. תובנה היא הבנה חווייתית של האופן שבו מחשבות, אמונות ורגשות מעצבים את החוויה שלנו ואת התחושה של מי אנחנו. לדוגמה, לזהות שמחשבה מפחידה נבנית מזיכרונות ומביקורת עצמית, ולא לקבל אותה כמציאות. תכלית היא בהירות לגבי מה שחשוב לנו, והתחושה שאנחנו מצליחים לחיות לפי זה ביום-יום.
לכל ממד הכותבים מביאים ראיות לכך שהוא משתנה עם אימון, ברמה הפסיכולוגית וגם במוח. הם גם מציינים בגלוי את הפערים במחקר. כדאי לדעת שחלק מהכותבים קשורים לעמותה שמפתחת תוכניות אימון בתחום, ושהם מציגים זאת במאמר.
למה זה חשוב לחיים שלנו
המסגרת הזאת מסדרת לי את מה שאני מנסה לעשות בקורסים. מיינדפולנס נוגע בעיקר במודעות, אבל רווחה נפשית רחבה יותר מזה. הרעיון שאפשר לאמן אותה מחזיר לנו קצת שליטה. הצעה קטנה לשבוע הקרוב: בחרו ממד אחד מהארבעה, ותנו לו כמה דקות ביום. למשל, בערב, לחשוב על אדם אחד שהיום הזה התחבר אליכם, ומה הרגשתם כלפיו.
https://doi.org/10.1073/pnas.2014859117