מיינדפולנס בבתי ספר: מה למדנו מניסוי שלא הצליח
ניסוי MYRIAD בבריטניה כלל יותר מ-8,000 תלמידים. תוכנית המיינדפולנס לא הייתה טובה יותר מהשיעורים הרגילים, ויש בזה הרבה מה ללמוד.
ביולי 2022 פורסמו התוצאות של אחד הניסויים הגדולים שנעשו אי פעם על מיינדפולנס בבתי ספר. קוראים לו MYRIAD, והתוצאה המרכזית שלו לא הייתה מה שקיווינו. אני חושב שדווקא בגלל זה כדאי לקרוא אותו.
צוות בהובלת וילם קויקן מאוקספורד חילק באקראי 85 בתי ספר בבריטניה לשתי קבוצות. בחצי מהם התלמידים, בני 11 עד 14, קיבלו עשרה שיעורי מיינדפולנס שהועברו על ידי מורים שעברו הכשרה. בחצי השני המשיכו בשיעורי החינוך הרגשי והחברתי הרגילים. בסך הכול נכללו בניתוח 8,376 תלמידים.
אחרי שנה לא נמצא הבדל. לא בסיכון לדיכאון, לא בתפקוד הרגשי וההתנהגותי ולא ברווחה הנפשית. ההבדלים בין הקבוצות היו קרובים מאוד לאפס. מצד שני, לא נמצאו תופעות לוואי שקשורות לתוכנית, ובניתוח הכלכלי היא נמצאה כנראה משתלמת.
חשוב להבין מול מה התוכנית הושוותה. בתי הספר בקבוצת הביקורת כבר עסקו בחינוך רגשי. הניסוי לא שאל אם מיינדפולנס טוב יותר משום דבר. הוא שאל אם הוא מוסיף על מה שכבר קיים, והתשובה הייתה שלא.
מה זה אומר? לדעתי, שקשה מאוד להעביר תרגול פנימי לכיתה שלמה של בני נוער שלא בחרו בו, דרך מורים של בית הספר, בעשרה שיעורים. החוקרים עצמם כותבים שצריך לשאול מה עובד, למי ואיך.
אני מכבד מאוד את הצוות שפרסם תוצאה כזאת בגלוי. זה בדיוק מה שהופך את המדע למשהו שאפשר לסמוך עליו.
למה זה חשוב לחיים שלנו
הורים ואנשי חינוך שואלים אותי הרבה אם להכניס מיינדפולנס לכיתה. התשובה שלי אחרי MYRIAD היא להיזהר מציפיות גדולות לתוכנית קצרה לכולם. כדאי לחשוב על התאמה: מי מעוניין, מי זקוק, ומי המורה. ובבית, לפעמים ההשפעה הכי גדולה היא כשמבוגר מתרגל בעצמו ומדגים איך עוצרים ונושמים ברגע של כעס.
https://doi.org/10.1136/ebmental-2021-300396