EN וואטסאפ
חזרה לכל המאמרים
3 במרץ 2025·מוח·3 דק׳ קריאה

הקלטה מתוך המוח: מה קורה באמיגדלה בזמן מדיטציית אהבה-חסד

מחקר נדיר ב-PNAS הקליט פעילות חשמלית ישירות מהאמיגדלה ומההיפוקמפוס של מתרגלים מתחילים. עשר דקות של אהבה-חסד הספיקו כדי לראות שינוי.

רוב מה שאנחנו יודעים על המוח במדיטציה מגיע מסריקות MRI, שמודדות את זרימת הדם במוח באופן עקיף. לאזורים עמוקים כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס קשה מאוד להגיע ישירות. בפברואר 2025 התפרסם ב-PNAS מחקר שעשה בדיוק את זה, בזכות קבוצה נדירה של משתתפים.

החוקרים מבית הספר לרפואה של מאונט סיני בניו יורק, יחד עם ריצ'רד דייווידסון מאוניברסיטת ויסקונסין, עבדו עם שמונה מטופלים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. כחלק מהטיפול הושתל להם במוח מכשיר קבוע, שמאפשר להקליט את הפעילות החשמלית באמיגדלה ובהיפוקמפוס. כולם היו מתחילים במדיטציה.

כל משתתף שמע חמש דקות של הדרכה מוקלטת, ואחריהן עשר דקות של מדיטציית אהבה-חסד, שבה מכוונים איחולים טובים לעצמנו ולאחרים. בסוף דירגו המשתתפים עד כמה הרגישו שנכנסו למדיטציה, והממוצע היה 7.43 מתוך 10.

במהלך המדיטציה עלתה עוצמת גלי הגמא (30 עד 55 הרץ) באמיגדלה ובהיפוקמפוס אצל רוב המשתתפים: שישה מתוך שמונה באמיגדלה, ושישה מתוך שבעה בהיפוקמפוס. בנוסף השתנה משך ה'פרצים' הקצרים של גלי בטא וגמא. החוקרים מציינים ששני האזורים האלה קשורים להפרעות במצב הרוח.

צריך לקרוא את זה בפרופורציה. שמונה משתתפים זה מעט מאוד, וכולם חולי אפילפסיה, כך שקשה להכליל לאוכלוסייה הכללית. זו הייתה מדיטציה אחת של עשר דקות, ועדיין לא ברור מה המשמעות של עליית הגמא לתחושה או לבריאות לאורך זמן. זה מחקר מנגנון, צעד ראשון בכיוון חדש.

למה זה חשוב לחיים שלנו

מה שנוגע בי כאן הוא שמדובר באנשים שמעולם לא עשו מדיטציה, ובעשר דקות בלבד. אזורים עמוקים שמעורבים ברגש הגיבו כבר בפעם הראשונה. אם לא ניסיתם אהבה-חסד, נסו כמה דקות: חזרו בשקט על משפט כמו 'שאהיה בטוח, שאהיה בריא', אחר כך כוונו אותו לאדם קרוב, ובהמשך, אם זה מתאים, גם לאדם שקשה לכם איתו.

המקורMaher, C., Tortolero, L., Jun, S., Cummins, D. D., Saad, A., Young, J., Nunez Martinez, L., Schulman, Z., Marcuse, L., Waters, A., Mayberg, H. S., Davidson, R. J., Panov, F., & Saez, I. (2025). Intracranial substrates of meditation-induced neuromodulation in the amygdala and hippocampus. Proceedings of the National Academy of Sciences, 122(6), e2409423122. https://doi.org/10.1073/pnas.2409423122
https://doi.org/10.1073/pnas.2409423122

עוד מאמרים